כדורגל זה לא רק משחק

אז הלכתי למשחק הראשון שלי השבוע. אבא הזמין אותי להצטרף אליו למשחק של הפועל תל אביב, היה לו כרטיס פנוי, והסכמתי.

מדובר בקבוצה של הפועל תל אביב, הם היו נגד נס ציונה. מדובר במשחק בית.

אני לא חובבת מושבעת אבל מעריכה זמן איכות טוב עם האהובים עליי ופתוחה לחוויות חדשות. המשחק הזה היה הרבה יותר ממה שציפיתי.

עצם העובדה שלקח זמן למצוא חניה אחרי שעומדים שעות בפקק שהשוטרים יצרו מבינים כמה קהל יש בכדורגל. וזה עוד משחק קטן יחסית לפי מה שהבנתי, לרוב הנוכחות היא הרבה יותר גדולה. כמה התמדה ונחישות, חשבתי לעצמי, הרי זה משחק שאפשר לראות בטלוויזיה, אבל כל אותם האנשים באים למשהו אחר מחוויה, הם באים לנהל.

נכנסים לשער 7, ועולים במדרגות האולימפוס (כן זה היה גבוה), לכל אחד יש את המקומות הקבועים שלו מסתבר, מתיישבים ומחכים לתחילת המשחק. יותר נכון, מלחמה. אין רוח תחרותית, יש תחושת קרב באוויר. ממול יש את האוהדים הרציניים, שמגיעים עם תופים וצבעים על הפנים, מתחילת הערב ועד סופו, רק שרים "יאללה הפועל" או "את אצלי בנשמה" ועוד מגוון רחב מהרפרטואר שכל אוהד מכיר. ואני שומעת את הקריאות והשירה שבוקעת מהם, וחושבת - מי כתב את זה? מי עומד מאחורי רפרטואר כזה נרחב?! אבא שלי אמר שיש מועדון שמנהל את הפעילות של הקבוצה, והם יוצרים הרבה מה"תוכן" (כך הוא קרא לזה).

ההתרגשות החלה כשהשחקנים עלו להתחמם על המגרש. ישר קריאות צהלה ושמחה, העידוד היה אגרסיבי, אבוי לשחקנים אם הם יפסידו, אין מקום לטעויות. כמובן כאשר המתמודדים מולם עלו להתחמם, הקריאות היו עוינות וכללו מגוון רחב של מילות תיאור שידעו ימים טובים יותר.

המסירות למשחק מצד האוהדים הייתה ככל הנראה הרבה יותר גבוה מהמסירות של השחקנים.

ואז הבנתי שזה לא רק משחק, כדורגל זה ביזנס. מי שמפסיד זה לא רק בכבוד, מוטל הרבה כסף על כל משחק, הרבה אנשים שעומדים מאחוריו, יש חשיבה אסטרטגית ואולי אפילו עסקאות שנרקמו בין מאמנים, בין שחקנים, בין ציידי כשרונות.

נכון שבארץ זה הרבה פחות בולט מחו"ל. אבל הבנתי שמאחורי השחקנים הטובים עומדים כמה מאות שקלים ועסקאות גם לעונות הבאות. מספיק טעות אחת או צעד אחד שהוא לא לפי האסטרטגיה המתוכננת וכל מגדל הקלפים מתפורר. התלות אחד בשני היא מאוד גדולה, ממש כמו בבניית בניין משרדים גבוה, שהתלות בתשתיות הבסיס היא גבוה. אז אם מישהו עושה צעד לא נכון, הקהל משתולל בהאשמה לכל הצדדים, כי אין משהו אחר מקובל עליהם חוץ מניצחון. זה מזמן כבר לא משחק, זה מלחמה להביא את ההצלחה הביתה.

ואז הבנתי שזה לא רק משחק, כדורגל זה ביזנס

ההצלחה מסתבר, נשענת על הרבה כסף, וכך גם ההפסד. יש משחקים שהאסטרטגיה היא לתת פחות כוח על המגרש על מנת להשיג משהו הרבה מעבר מול אותם שחקנים, מול המשקיעים. דוגמא: אם שחקן משחק טוב מאוד במשחק מול יריב ראוי, שכן הערך שלו עולה. ברגע שהוא משחק טוב באותה מידה במשחק מול יריב פשוט יותר, הערך שלו יכול לרדת או לא להישתוות אל הגדולים, ואז ערך הכסף על אותה קבוצה יכול להיחלש.

כל מאמן מחזיק באסטרטגיה שונה בהתאם למשקיעים ולהנהלה שמחזיקה בקבלת ההחלטות. אז כמו שלא חשבתם - הכל זה ביזנס. מסתבר שמאחורי הכל עומדים שורה של מספרים, לא משנה כמה השחקנים על המגרש באמת טובים, יש מי שמושך את החוטים מלמעלה ומנהל את הדברים.

אז למי שלא ידע - משחקי כדורגל מחולקים לעונות, יש קטגוריות וצבירת נקודות כדי לקחת חלק במשחקים מסוימים. כל עונה כמובן משפיעה על תקציב של העונה הבאה, וכל זה בהתאם לטקטיקה שרוצים לנקוט על מנת להביא את עסק הקבוצה לנקודה מסויימת.

יש הפסדים בתחום כמובן, יש קבוצות שנמכרות בהפסד כי לא הייתה התנהלות נכונה, יש מאמנים שמתחלפים לפעמים מסיבות נכונות שסיימו את הקדנציה, ולפעמים מישהו שילם קצת יותר כדי להזיז כמה חוטים. אבל את זה אנחנו לא אמורים לדעת...אנחנו רק באים לעודד ולהנות מהמשחק, התוצאות הן מזמן כבר לא באמת בשליטה של השחקנים בלבד.

אז, מי אמר שכדורגל זה רק ספורט?